אליעזר בן יהודה ואחרים ביקשו לחדש את ימיה של השפה העברית, להקים לתחייה לצורך שימוש יום יומי את העברית. משפת קודם, להופכה לשפה שבשגרה, שפתו של העם היהודי בארצו. לא ברור מה היה אומר אליעזר בן יהודה אם היה שומע שמלים לועזיות רבות נכנסו בדלת האחורית לשימוש היום יומי בעברית. אין הכוונה דווקא לקריאה בשם לועזי למוצר שמשווקת חברה ישראלית ובישראל, כמו באלאנס עלית או קפה Balance. אבל בהחלט מעניין לחשוב מדוע לא נבחר שם עברי לחלוטין למוצרים מכל התחומים. האם השימוש בשם מוצר במילה לועזית מביא לכך שהמוצר ייתפס כמוצר יוקרתי יותר או שמא, לקרוא לכדור פיזיו, בשם עברי שורשי, פשוט לא מתחרז מספיק טוב? 
בעצם, מדוע שיפריע לנו להשתמש במלים לועזיות. יש בהן פעמים רבות אלגנטיות של חיבור מספר מושגים בעברית לכדי מילה אחת קליטה והגיונית. הדעות מתחלקות לכאן ולכאן. יש שמתנגדים לשימוש המוגבר במלים לועזיות ויש שמברכים עליו, שכן, כך מתפתחת השפה העברית ומכניסה לתוכה מושגים לועזיים שמעוברתים במידה מסוימת, עם סיומת או תחילית כזו שנותנת להם אפקט עברי ישראלי. העובדה הקיימת היא שזהו המצב. כך מדברים אנשים בחיי היום יום שלהם וזוהי דרך הדיבור המקובלת. התעקשות על דרך דיבור אחרת, יכולה לפגוע במטרה הראשונית של שפה – והיא תקשורת בין בני אדם.
האם זה טוב, או לא ממש טוב?
אין על כך תשובה חד משמעית. השפה העברית על אף שהיא שפה עתיקה ביותר, עודנה מתחדשת בחידושים לשוניים, עודנה צומחת ופורחת. העברית מקבלת ביטויים מתוך הסלנג הישראלי, מאמצת אותם לתוכה בחדווה על ידי חלקים באקדמיה. ההתפתחות הזו, למשל, שיש לה השפעות מזרח תיכוניות מובהקות וכן, השפעות יידישאיות או אירופאיות מעניינות, היא התפתחות הקושרת אותנו כעם שבא מקיבוץ של גלויות רבות ויושב במזרח התיכון. אפשר לומר שהשפה העברית מושפעת גם מהגלובליזציה ומנסה ליהנות ולהעשיר את עצמה מכל העולמות.
מה עדיף?
אז הנה אנחנו כאן, מעדיפים להעניק שם עם אלמנט לועזי כדי שיובן שמדובר במוצר מתוחכם של באלאנס עלית ואפילו מעטרים את הקופסא של המוצר, למשל, במלים לועזיות לשם כך, כמו קפה Balanceוכנראה, שזה חלק מהעולם השיווקי, יצירתו של מותג, גרימה לציבור לנהות אחריו וכן, העברת מסר לגבי האיזון שהוא מעניק, במילה אחת, שמתקשרת יפה עם התת מודע של הקונים הפוטנציאלים ומתחברת לחידושים הלועזיים שסופגת העברית לתוכה.
