פשיטת רגל הינו הליך משפטי המיועד לכל אדם המעוניין להכריז על חדלות פירעון בנוגע לכספים אותם הוא חייב לאדם או לגוף אחר. הליך משפטי זה מוסדר באמצעות פקודת פשיטת הרגל משנת 1980, והוא מתקיים לאחר שבית המשפט המחוזי מטעם הלשכות להוצאה לפועל בחן את היכולות הכלכליות של האדם המעוניין להכריז על עצמו כפושט רגל.
הגוף המשמש כנאמן בהליכי פשיטת רגל הוא הכונס הרשמי הממונה על ידי משרד המשפטים לצורך העניין, וזאת למעט הליכי פש"ט בהם בית המשפט בוחר למנות נאמן פרטי לצורך ליווי התהליך. הליך הפש"ט עצמו נפתח בהגשת בקשה לפשיטת רגל מטעם החייב. בקשה זו מועברת לעיון בית המשפט המחוזי, ומשם הבקשה מוגשת לצורך אישורה על ידי הכונס הרשמי המתפקד תחת כובע כונס נכסים. בסופו של הליך, הבקשה תאושר או תדחה בהתאם לבדיקת יכולת הנערכת לחייב בנוגע לאפשרויות הכלכליות העומדות לרשותו להחזרת החוב ובהתאם למסקנות הכונס הרשמי. חשוב שתדעו: הגשת הבקשה מתאפשרת אך ורק במקרים בה סך החובות העומדים כנגד מגיש הבקשה הינם 15 אלף שקלים ויותר, ואך ורק במקרים בהם מגיש הבקשה הינו תושב ישראל מגיל 18 ואילך. 
הליכי פש"ט –זה לא כל כל פשוט!
מרגע פתיחת הליך הפש"ט, מוטל על פושט הרגל צו כינוס באמצעותו של כונס נכסים ובאמצעות החלטה של בית המשפט הקובע צו תשלומים חודשי לפושט הרגל בהתאם לבדיקת היכולת שנערכה לו. במקביל, בית המשפט מודיע על דיון לצורך הכרזתו של החייב כפושט רגל. ההכרזה על החייב כפושט רגל תתבצע במידה והחייב עומד בצו התשלומים אשר נקבע לו. תשלומים אלו מועברים למטרות חלוקת הכספים בין הנושים המופיעים בתיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב, וזאת על פי סדר עדיפויות אותו קבע בית המשפט.
מרגע הכרזת החייב בהליך פשיטת רגל, ניתנת הודעה על עיכוב או הקפאת הליכים כנגדו אשר נפתחו בלשכות ההוצאה לפועל בהן מתנהל תיק החייב. כמו כן, נעשה ניסיון להסדר תשלומים על ידי החייב לכל אחד ואחד מנושיו. הסדר זה מתבצע באמצעות כונס נכסים הנוטל את כל נכסיו של החייב ובוחן את אפשרויות חלוקת הנכסים או ערכם בהתאם להחלטת בית המשפט בנוגע לסדרי העדיפויות אשר נקבעו על ידי בית המשפט.
לאחר הכרזתו כפושט רגל, ראשי הפושט להגיש בקשת צו הפטר לחובותיו. צו זה מוענק לפושט רק במקרים בהם בית המשפט סבור כי אין ביכולותיו הכלכליות של הפושט לשלם לנושיו מעבר למה שכבר שולם על ידו. הענקת צו הפטר מבטלת את הליך פשיטת הרגל לחלוטין.
